בנג'מין לי וורף -
מדע ובלשנות

עמוד 1 מתוך 3 >>>   1   2   3   בחזרה לתוכן העניינים

כל אדם נורמלי בעולם, מגיל ילדות, יכול לדבר ואף מדבר. בזכות עובדה זו, כל אדם - בין שהוא בן תרבות ובין שלא - נושא עמו בחייו רעיונות נאיביים מסוימים, אך מושרשים עמוק, אודות הדיבור והקשר שלו לחשיבה. הרעיונות הללו, מחמת קשרם המוצק להרגלי דיבור אשר נעשו אוטומטיים ובלתי-מודעים, אינם נוטים לסבול כל התנגדות. בשום אופן אין הם אישיים ומקריים לגמרי; הבסיס שלהם שיטתי בהחלט, כך שמוצדק לכנותם מערכת של לוגיקה טבעית (natural logic) - מונח הנראה לי עדיף על המונח שכל ישר (common sense), המשמש לעתים קרובות לציון אותו הדבר.

על-פי הלוגיקה הטבעית, העובדה כי כל אדם מדבר בשטף מאז ילדותו הופכת כל אחד לסמכות משל עצמו באשר לתהליך שבאמצעותו הוא מנסח ומתקשר. עליו אך להיוועץ במצע משותף של לוגיקה או היגיון, שהוא וכל אחד אחר אמורים לשלוט בו. הלוגיקה הטבעית גורסת כי הדיבור הוא אך תהליך מקרי הנוגע מפורשות לתקשורת, לא לניסוח רעיונות. הדיבור, או השימוש בשפה, אמור רק "לבטא" את מה שמנוסח כבר בעיקרו באופן לא לשוני. הניסוח הוא תהליך עצמאי, הקרוי מחשבה (thought), או חשיבה (thinking), ואמור להיות אדיש במידה רבה לטבען של שפות ספציפיות. לכל שפה יש דקדוק, הנתפש רק כנורמה של תקינות (correctness) חברתית ומוסכמת, אבל השימוש בשפה אינו אמור להיות מודרך עד כדי כך על-ידיו, כשם שאמורה להדריכו חשיבה - נכונה, רציונלית או אינטליגנטית.

על-פי השקפה זו, המחשבה אינה תלויה בדקדוק, כי אם בחוקי לוגיקה או היגיון אשר אמורים להיות אחידים ביחס לכל הצופים ביקום - וזאת על מנת לייצג ביקום צידוק בסיסי אשר יוכל "להימצא" באופן בלתי תלוי על-ידי כל הצופים האינטליגנטים, בין אם הם דוברי סינית או צ'וקטו . בתרבות שלנו, ניסוחיהן של המתמטיקה ושל הלוגיקה הפורמלית זכו למוניטין של עיסוק בסדר הדברים הזה: כלומר, בתחום המחשבה הטהורה ובחוקיה. הלוגיקה הטבעית מחזיקה בדעה כי שפות שונות הן מעיקרן שיטות מקבילות לביטויו של אותו צידוק יחידי של המחשבה, ולפיכך, הן שונות בעצם זו מזו בדרכים משניות בלבד, העשויות להיתפש כחשובות אך ורק מחמת העובדה כי הן נבחנות מקרוב. הלוגיקה הטבעית גורסת כי המתמטיקה, הלוגיקה הסימבולית, הפילוסופיה וכן הלאה הן שיטות העוסקות במישרין בתחום זה של המחשבה, בניגוד לשפה, ולא כי הן עצמן הרחבות מיוחדות של השפה. עמדתה זו של הלוגיקה הטבעית מודגמת היטב בעקיצה הישנה על אותו מדקדק גרמני אשר הקדיש את כל חייו לחקר יחסת הדאטיב . מנקודת המבט הזאת, של הלוגיקה הטבעית, יחסת הדאטיב והדקדוק ככלל הם עניין פעוט לחלוטין. מסופר כי הערבים הקדומים החזיקו בעמדה שונה: שני נסיכים, כך נאמר בסיפור, נלחמו על הכבוד להיכנס לנעליו של המדקדק המלומד ביותר במחוז; ועל כך נאמר כי אביהם, הח'ליף, העיר כי תפארת ממלכתו היא שמדקדקים גדולים זוכים בה לכבוד גדול יותר אפילו מזה של מלכים.

איור 1. שפות מנתחות את הטבע אחרת זו מזו. בדידי המשמעות (מחשבות) השונים הנמצאים בשימוש באנגלית ובשוני מדווחים על אותה חוויה, זאת של ניקוי רובה תוך הרצת החוטר דרכו. הכינויים "אני" (I) ו"זה" (it) אינם מוצגים על-ידי סמלים, מאחר שיש להם אותה משמעות בכל אחת מהשפות. בשוני ni- שווה ל"אני"; -a שווה ל"זה".

לעמוד הבא
לראש העמוד