הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    מפת האתר
אבי פלדמן על "טפט"

ואולי הספר שלה נכתב מהצד השני של הטפט

אבי פלדמן מספר איך נולד רומן הביכורים שלו

מתוך שפיץ - מגזין עברי בברלין, גיליון 8


רק כעבור מספר שבועות מיום שהגעתי לברלין (בסוף 2008), הבחנתי שהקירות בדירתי, בשכונת נויקלן, מכוסים טפט לבן בעל תוואי גושי. כנראה שקודם לכן לא מצאתי סיבה לגעת בקירות הדירה, שבדומה לרחוב ולשכונה, נראתה לי אז עוד זרה ומשונה. חשבתי לתומי, שכיסוי הקירות הוא מעין גירסה מקומית של ה"שפריץ" הישראלי, המכסה לעיתים את קירות הבניין החיצוניים. הטעות שלי התגלתה לי רק כאשר נגעתי בקירות, והקדשתי להם מבט ממוקד ובוחן.

באותו האופן, גם אם בדרך שונה למדי, ניתן לומר שכאשר כבר עברתי לדירה אחרת בשכונת קרויצברג כעבור כשנתיים, התחלתי "לגעת" ביתר שאת בשכניי ובתושבי שכונתי. על אף שסקרנותי לגבי חיי הקהילה התורכית בברלין החלה עוד בשלב מוקדם יותר, נדרשתי לעוד זמן. רק מאוחר יותר, ורק כאשר נפגש מבטי במבטה של שכנה צעירה ממוצא תורכי, החלה להירקם במוחי המחשבה על ספר הביכורים שלי.

נוכחותה של השכנה הגרמנייה/תורכייה/מוסלמית שלי הפכה מובחנת ומוחשית עבורי ביום שבו שמתי לב כי ראשה כוסה לפתע במטפחת ראש צבעונית ובוהקת. היה זה רגע של מפנה. חילופי המבטים בינינו בחדר המדרגות הבהירו לי שבאופן מפתיע, דווקא כעת, נוכחותה ברורה ובהירה לי מתמיד. היה נדמה לי שלראשונה שנינו הקדשנו זמן קצר, שהוא נצח, כדי להכיר מקרוב זה את זו. וכל זאת מתוך הבזקים של חילופי מבט ובהנהון לשלום, בעת שהיא מטפסת במעלה המדרגות ואני עושה את דרכי למטה עמוס הרהורים ותהיות. מי היא אותה שכנה צעירה, ומה הוא אותו שינוי פיזי שהבחנתי בו? מחשבות רבות התרוצצו בראשי והביאו אותי בסופו של דבר לכתוב את הרומן על השכנה הצעירה שלי, שאולי כתבה את ספרה שלה מצדו השני של הקיר המכוסה טפט.

כאשר אני והעורך שלי, יאיר אור מהוצאת אוב — ז.ע.פ, עבדנו על הספר, ברור היה לנו שבעלילה, העוסקת במערכת יחסים רומנטית ומינית, אובססיבית ומורכבת, בין בחור ישראלי/יהודי לבין בחורה גרמנייה מוסלמית ממוצא תורכי, שאלת ה"כיסוי" היא אחת השאלות המרכזיות. הכיסוי איננו רק עניין פיזי של כיסוי קירות או כיסוי ראש, אלא נוגע אף בעברו של הגיבור היהודי/ישראלי, המבקש להתמודד במהלך הספר עם העבר, במקביל לקיומם של חיים עכשוויים בגרמניה של היום.

לאחר מחשבות רבות, היסוסים ואי-הסכמות למכביר, החלטנו לבסוף לקרוא לספר בשם "טפט". מילה זו גם מכילה את הצליל של המילה Tapete בגרמנית, וגם רומזת על עניין הכיסוי. היא נשמעת מיושנת, אך בה בעת יש בה משהו עכשווי והיא שולחת בנו איתותי רטרו. בנוסף, הספר מרובה ברמזים, חלקם מובהקים וחלקם נעלמים, לספרים ולסופרים מוערכים ואהובים עליי. אחד מהם הוא תומאס ברנהרד, שהוא בעיניי אחד הסופרים החשובים ביותר במאה העשרים, ואשר ספרו "בטון" מהווה עבורי מקור להשראה ועניין מתמשכים. יהיה זה שחצני ונמהר מצדי להשוות את כתיבתי לכתיבתו המושחזת והנצחית, אך ביני לבין עצמי אני נהנה מאותו קשר סמוי ובלתי נראה החולף בין "בטון" שלו לבין "טפט" שלי.



טפט / אבי פלדמן

דאנאקוד: 630-6
מס' עמודים: 163


על הספר /// על המחבר /// היער הברנדנבורגי /// אבי פלדמן על "טפט" /// דימוי העטיפה - יעל ברתנא /// תמונות מההשקה /// תודה והקדשה


הוצאת אוב



אוב ת.ד. 20559 תל אביב 6120402