הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    המועדון    מפת האתר
יפתח אשכנזי - סיפורי מות עירי

שער הפרחים


מתוך "סיפורי מות עירי" בהוצאת אוב

בחזרה לתוכן העניינים


לורה יקרה,

אני כותב לך עכשיו מארץ הקודש, היית מאמינה כלבה? אני בארץ ישראל. אם אבי היה חי היום הוא היה בוודאי שמח בשבילי. אני הבן הכי קטן שלו, זה שאמרו עליו ש"אין לו שום סיכוי בישיבה, בא ועולה לארץ ישראל". בעוד שבועיים אני אהיה חייל גיבור. לפי מה שאמרו לי יש לי סיכוי להתגייס לצנחנים. את יכולה לדמיין אותי קופץ ממטוס? פרת הבשן, את בטח יושבת לך עכשיו בוויסקונסין וצוחקת עלי. אומרת שבטח אני אהיה חייל מחורבן. אני מבטיח לך שאני אהיה חייל טוב, אז את תתגרשי מהאברך המזוין שלך שרוכב עלייך ועל הכסף המחורבן של אבא שלך. את בטח כמו זונה מפשילה את החצאית וחושפת את ברכייך הלבנות ופותחת את הרגליים כדי שיוכל לרכב עלייך. את רואה שיש אלוהים, הוא עוד לא הצליח לעבר אותך. סתם, אין אלוהים, ואת יודעת את זה יותר טוב ממני. אם היה אלוהים היינו עדיין ביחד, מטיילים יד ביד בעיר, אולי כבר היינו מתחתנים. אולי כבר היו לנו ילדים. בינתיים אני כאן במדבר, ואת מפסקת רגליים מול הבן זונה הזה. היום אני בהכשרה בקיבוץ בנגב. הנגב הוא המדבר של ישראל, והוא לא כמו באגדות של חול וחול. הוא דווקא די סלעי ומוצק, כמו הכול בארץ הזאת. הכול כאן בארץ מחובר לקרקע בעוצמה. אני עובד כאן משש בבוקר עד שלוש בצהריים (עם שתי הפסקות לארוחות) בפלחה. הפלחה זה השם לשדות כאן בישראל. וזהו, כמו שאמרתי, בעוד חודשיים אני אהיה צנחן גיבור, ואז אולי אמא שלי תאהב אותי ואת תתגרשי מהבן זונה. בקיבוץ יש לי מספר חברים, חלקם מתנדבים שבאו מכל העולם. יש גם מישהי בלונדינית שרוצה רק אותי. היא חולמת בלילות ואני מזיין אותה. קורע לה ת'צורה. דוחף לה עד הביצים. איתה זה לא כמו איתך, אין חן ועדינות, הכול זה זין וכוס ורטיבות. לא כמו איתך פרוצה. לא היה לך שום בעיה להתחתן איתו, ועוד להביט בי במבט הנחמד שלך בחתונה. כשיהיה לי נשק אני ארצח אותו ואותך. את תרצי לחיות, תתחנני.

נשתה לחיים מהדם שלו.

אוהב תמיד,

ג'ק (יעקב) ויצנמן. 3.5.73

שוב שלום שרמוטה (בערבית זה זונה). זה שוב אני, האיש שאת אוהבת. אני יודע שעבר הרבה זמן מאז שכתבתי לך, רק עכשיו מצאתי זמן לכתוב לך. את יודעת שאני בטירונות. זה החלק שמלמדים אותנו איך להיות צנחן טוב. אני לומד לקלוע ולרוץ. מעולם לא חשבתי שאהיה בכושר כל כך טוב. אני בכושר מצוין, ואומרים שאני אקבל חייל מצטיין.

לא יוצא לי הרבה לחשוב, וכשאני חושב אני חושב עלייך. איך כשאני רץ פה את עושה את הכביסה שלו. בידייך הכל כך ענוגות את רוחצת את הבגדים שלו מכוסי הזיעה הרקובה. איך את עומדת במטבח החדיש שאביו קנה לו, ומבשלת לו בשיער בלונדיני אסוף לצמה. בת כמה את בכלל? פה בישראל לא מקובל להתחתן צעירים (אולי בגלל הצבא), זאת אומרת שאני יכול כשאני יוצא שבת (זה עוד לא קרה) לדפוק את מי שבא לי. אבל היחידה שבא לי לדפוק זה אותך. את היית הכי יפה מושלמת ושלמה. תמיד אהבתי רק אותך. את יודעת שהפעם האחרונה שהיה לי קרי לילה זה היה עלייך. איך פחדתי שאבא שלי יגלה את זה. שרפתי את זוג התחתונים שעליהם היה הזרע היבש קרוש. פה בצבא הם כיבו לי את החשק, אני לפעמים מרגיש כמו איש זקן, אפילו זיקפה אני לא מצליח לעשות. אולי זה בגלל שצועקים עלינו כל הזמן, אולי משום שאני מרגיש אפס. כנראה זה בגלל שלא ראיתי נקבה מאז שהתגייסתי.

בכל מקרה אני חושב על היום שבו התנשקנו בפעם הראשונה. זה היה אחרי החתונה של צימרמן. אמא שלי שלחה אותי ללוות אותך הביתה. את זוכרת, באותם חודשים כולם פחדו מהאנס עם הסכין שהסתובב, והעדיף בנות יהודיות דתיות. בת כמה היית? שש עשרה שבע עשרה? היינו קצת שיכורים מהיין, עדיף שלא נחשוב על זה. עדיף לחשוב על העתיד. על איך שאת מרעילה אותו, ועולה לארץ ישראל. אני אשלח אותך לאמבטיה לשלושה ימים. לשבת. לנקות את זיעתו וזרעו מגופך היפה. אז אני. אני אדחוף את הראש שלך על הזין שלי, ואת תמצצי לי עד שאגמור לך בפה, ואת תבלעי הכול. אחרי זה אני אוהב אותך שוב. אני מבטיח שאני אעמיד לך תריסר צאצאים, ואדאג לכולם. תהיה לנו משפחה מאושרת. טוב אני חייב לסיים. אני רק אסיים בכך שבזמן שאני יושב פה אוכל חול ואבק, אני חושב רק עלייך יונתי. יא זונה.

שלך תמיד. יקי. 2.7

אם את שואלת, לא קיבלתי את המכתב שלך, אבל את לא שואלת. את פשוט לא שולחת לי מכתבים. את מנסה לשכוח את כל הפרשה, ואת כתם הדם שיכתים לך את כל החיים. אבל אני מבטיח לך שאני לא אתן לך לשכוח אותי אף פעם. אני אחזור הביתה פעם בשנה שנתיים, ואתלחש עלייך בבית הכנסת עד שכולם יזכרו. אני אקלל את בנייך. נכדייך עוד ישמעו סיפורים עלייך. שזיינת אותי, המסכן, ואני גורשתי לארץ קדושה להיות בה חייל. הם חשבו שיסלקו אותי ותסתלק הבושה. האמת, אני לא מוצא במעשיי שום בושה. בסך הכול גם אברהם ושרה היו בני דודים, וגם אותם לא חיתן שום רב חתונה כדת משה וישראל לפני שהם התחילו להשתגל. אז מה פה הבושה? אני רוצה שתודי, את באמת מתביישת באהבתנו או שמא אני לא הייתי בשבילך מושא אהבה? אני הייתי בשבילך זונה. אביזר מין. סתם זין וזרם חם של זרע שייכנס לך לנרתיק וימתיק את חייך המשעממים. אחרי הנשיקה ישר הגיע הזיון. את באת אלי הביתה כשידעת כי אמי לא נמצאת. באמתלה שבאת לקחת סוכר. אחרי שהתנשקנו התפשטת על המיטה. נשכבת מאוננת. מה אתה מתבייש? שאלת אותי. לא, לא התביישתי, פשוט פחדתי. זה מפחיד. ואת נראית כל כך מחוברת לגוף שלך. שיערך הזהוב נמתח על הסדינים. אפשר להגיד שאנסת אותי. תפסת אותי כל כך חזק. תמיד ידעת מה את רוצה ממני, מכולם, מאלוהים. מה אני אגיד, אני אוהב אותך, ותמיד אוהַב אותך.

ואז, אחרי חצי שנה של זיונים זהירים פעם בשבוע, את באת במבט תמים כשתפסו אותנו, ואני כורע מול חצאיתך המורמת, וצעקת הצילו הוא אונס אותי. זונה מזדיינת, את יודעת איזה מכות חטפתי מאביך ומאחיך. הם הצליפו בי ערום ומושפל בחגורות. את בטח שמעת אותי צורח כשהם תלו אותי מהרגליים, קשור לילה שלם מתחת לחלונך. את בטח שמעת. אז מהר הם השיאו אותך. ואני אולצתי לעזוב. אני מקווה שאת מתביישת בעצמך. כדאי שתתחרטי. את עכשיו סתם פרת בית, ואני עושה קורס צניחה בעוד שבוע. אני עוד יהרוג אנשים רעים וחסרי ערך כמוך. אני גיבור ואת סתם טפט משתגל נפלא. אני מקווה שתתפגרי, ומהר.

נ.ב.

אני באמת לא מתכוון לכתוב לך יותר.

10.9.73

יעקב

נכון, הבטחתי שלא אכתוב יותר, אבל עכשיו לקחו אותנו לגבול לשמור, ויש לי יותר מדי זמן. אני מנצל אותו כדי לכתוב מכתבים לכל מיני אנשים. סוגר חשבונות. כתבתי לאמא ולשני האחים הקטנים שלי. כתבתי לרב וייס שירק על פצעיי המרוטים. אנחנו יושבים ברמת הגולן, שזוהי פְּלָטָה גדולה שישראל כבשה לפני שש שנים. הסלע פה עתיק ועשוי מהתפרצויות הרי געש. האדמה פה אדומה שחורה. אתמול כששמרתי במוצב הגיעו שני חזירי בר ועמדו מטר ממני. בהתחלה חשבתי שהם סורים ונורא נבהלתי. את לא מאמינה מה הגודל שלהם. פשוט ענקיים. הם הזכירו לי את עזרת נשים בבית הכנסת שלנו. רציתי לומר לך שאני כבר לא כועס עלייך יותר. את בסך הכול ילדה קטנה ומטופשת. סלחתי לך. זהו, אני את שלי ביום הכיפורים הזה עשיתי. עכשיו תורך. אני רוצה שגם את תמחלי לי, ונסגור עניין.

אוהב כבן דוד. יעקב. 3.10.73

נ.ב.

אני מרגיש עכשיו טהור ונקי אחרי שהפרשייה הזו נסתיימה. אני מרגיש כל כך חי. גמר חתימה טובה ושנה טובה.

בחזרה לתוכן העניינים
לראש העמוד



סיפורי מות עירי / יפתח אשכנזי

דאנאקוד: 800-417301
מס' עמודים: 222


על הספר /// ביקורות /// קטעים /// מינה זיסלמן - עיר מאוימת /// ג'ואן קאס - בין שם לכאן /// עמנואל הרוסי - שכב בני /// הסיפורים /// תודות והודעות


ירח דם יריחו
שער הפרחים
אני מוביל משלוח דגים עם האיש שהרג את אבא שלי
זן מסוים של פנתר
זוג יונים הומות מעל הכותל

הוצאת אוב

אוב ת.ד. 20559 תל-אביב 6120402