הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    המועדון    מפת האתר
מלכה לוקר - שירים / מלכה לאקער - לידער

העולם ללא שומר - די וועלט איז אָן אַ היטער

אולם בעת ובעונה אחת עם כתיבת המונוגרפיה על רמבו, בשנות מלחמת העולם השנייה, לא חדלה מלכה לוקר מלכתוב את שיריה שלה. השירים הללו ראו אור בניו יורק לאחר המלחמה, ב-1947, בקובץ השירים די וועלט איז אָן אַ היטער (העולם ללא שומר. הספר יצא לאור בעברית ב-1947, בתרגומו של אביגדור המאירי, וקטעים מתוכו מובאים בקובץ זה). המשוררת, שהוקסמה בראשונה מצבעים ומרעשים, לא יכלה לשתוק לנוכח הקדרות והצרימות של אותם ימים, כפי שראתה בעיניה בלונדון המופצצת תדיר וכפי ששמעה עליהן ממרחקים. ועוד יותר מכך: בעת ההיא לא יכלה להחריש על אובדן עמה ומולדתה, על השמדת היהודים בארצות אירופה הכבושות בידי הנאצים.

וכך כותבת המשוררת בהקדמה לספר שיריה: "שתיקה ארוכה ומבוהלת פרושה על העולם כמו סדין של מוות. (…) לפעמים היא נוהמת, מהדהדת באזעקות נוראות; אך שקט כאן. איש אינו צועק. איש אינו מרעיש עולם".

ואברהם ליס כותב:

בספרות החורבן בולט ערכו של הספר "העולם ללא שומר" באמת שבו ובדומייה שבו. מאחר שלאינטימיות ולאמת שכאלה יכול להגיע משורר שראה את האבידה מרחוק (…): "שום שם מן השמות איני קוראה / ולאט אני מתחלת בקריעה / אל עפעפי החושך עובר / בית העלמין כבר עיוור".

(ליס, אונדזער היינט, עמ' 73)


שירים רבים בקובץ מרבים איפוא לעסוק באימי המלחמה. גם בשירים אלה, שבהם מרגישה המשוררת מחויבת לתאר את המאורעות ההיסטוריים שהיא חווה על בשרה, משתמשת מלכה לוקר בשפתה המיוחדת, הציורית. נראה שגם כאן היא מצרפת שברי תמונות, בד בבד עם שברי קולות וצבעים, לקולאז' הרחב של שיריה. נאמנה לעיקרון המודרני, אפילו האוטומטי, היא מניחה להשראה השירית להוליך אותה. הר הגעש, שאליו הושוותה מלכה לוקר בשיריה הראשונים, לא כבה, אלא להפך: הוא לוּבּה על ידי המלחמה, והלבה שבו ממשיכה לפרוץ ולהיקרש בשיריה של מלכה לוקר. וכפי שאמר זלמן שזר: "השואה החלה לדבר מתוך שיריה. מלכה חיתה את השואה בכל לבה".

מלכה לוקר, שבשיריה המוקדמים הדיחה את אלוהים מהשגחת העולם והעמידה תחתיו את האדם, חוזרת בשיריה האלה דווקא אל ההשגחה העליונה. "העולם ללא שומר" – היא קוראת לקובץ שיריה, שעוסקים כאמור במלחמת העולם השנייה, ובשואה בכללה. אלוהים זנח את משמרתו, והעולם נוהג כהפקר – מונחה בידי האדם אל הגיהנום, שהחל במעמקי העיר הגדולה והגיע עד למחנות ההשמדה.

במאמרו "דרכיה של הרומנטיקה ונתיבותיה", שיוחד לספרה של מלכה לוקר ראָמאנטיקער (פני הרומנטיקה), שיצא לאור בניו יורק ב- 1958, כתב י' גוטפרשטיין:

בשנות המלחמה הקודרות, שבהן לא חדל דם יהודי להישפך כמים, לא הפסיקה משוררת "העולם ללא שומר" לשאול אותן קושיות שהעלתה בהקדמה לספרה: "היכן אפשר למצוא את ראשית הנפילה של האדם? מתי החלה הקרקע להחליק מתחת לרגליו? מלכה לוקר יודעת כי "הדבר לא התפרץ בבת אחת"; היא יודעת כי היכן שהוא הדבר "לחש כגחלת", ולא קטפנו את הפרי הנורא. (...)
ודאי זה לילה. שוב לילה.
כמה גדול הלילה?
על מפתני עומד גולם ברזל.
הלילה אתה?
השומרים הגיעו.
אני לבדי, בלי קרוב וגואל.
אני לבדי (…)

הנה זה הלילה המשקף את "רוחה" של המשוררת היידית. הלילה הזה רחוק מאוד, כמובן, מ"רוח" הלילה של המשוררים הרומנטיים הגרמניים. אסון הלילה שהתרגש זה עתה נולד כמובן מתוך הרומנטיקנים הפראיים. הלילה הזה הוא פועל יוצא ישיר של "הנוקטורנים" הגרמניים שהסתערו להשמיד להרוג ולאבד את אור היום – כל ימי האור בשנה – את השמש גופא, את החיים מהאדם.


(י' גאָטפארשטיין, וועגן און אומוועגן פון דער ראָמאנטיק, עמ' 199-198)


גוטפרשטיין ממשיך וכותב כי בשעה שהמשוררת כתבה את שיריה המנסים לחקור את ראשית נפילת האדם, את שיריה על מלחמת העולם, כתבה החוקרת מלכה לוקר את ספרה על הרומנטיקנים, הסוקר את התנועה הרומנטית – הגרמנית, האנגלית והצרפתית.

מאחר שלשיטתו ברור כי הרומנטיקה היא הקרקע האידיאולוגית שעליה צמח הנאציזם, שואל גוטפרשטיין: כיצד זה לא ראתה מלכה לוקר את הקשר ההדוק בין הרומנטיקה הגרמנית לתאוות הדמים הגרמנית? המחקר ההיסטורי של ימינו, הנסמך בדרך כלל על הסברים מטריאליסטיים ולא אידיאולוגיים, נוטה לסייג את הקשר הישיר, כביכול, בין הרומנטיקה לנאציזם. אולם קשר כזה רואה גם מלכה לוקר, המקדימה לספרה כעין התנצלות:
הנה כי כן אין אנחנו רואים את יד המקרה בכך, שאחרי מעשיהם הנוראים של הנאצים התחילו הבריות מתעניינים מחדש בדמות כמארקיז דה-סאד ובנושא כבעיית הרע. כפי שאני מנסה להסביר בספרי זה, בפרק על "השקיעה", היתה ידם של תלמידי המארקיז דה-סאד מצויה בכל התנועות הרומנטיות, ובראש וראשונה בגרמניה. (…) מכל מקום, ניסיתי לשקול את הדברים בלא משפטים קדומים ובלא משוא פנים, מתוך הכרה בעובדה שהיו בו ברומאנטיזם מידות וערכים נצחיים שכדאים הם שנעמוד עליהם.
(מלכה לוקר, פני הרומנטיקה, עמ' 8-7)


על מחקריה בספרות הצרפתית, ועל הבאת ממצאיה לתרבות היידיש, זכתה מלכה לוקר באות הצטיינות מממשלת צרפת, שמינתה אותה ל"אביר מסדר הדקל האקדמאי".

לעמוד הבא
לראש העמוד הזה
להוצאת אוב



מלכה לוקר - שירים / מלכה לאקער - לידער

דאנאקוד: 630-4
מס' עמודים: 192


על הספר /// מלכה לוקר - ראשית /// עולם ואדם - וועלט און מענטש /// אתה - דו /// ערים - שטעט /// העולם ללא שומר - די וועלט איז אן א היטער /// ירושלים - אחרית


הוצאת אוב

אוב ת.ד. 20559 תל-אביב 6120402