הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    המועדון    מפת האתר
מלכה לוקר - שירים / מלכה לאקער - לידער

מלכה לוקר - ראשית

מלכה לוקר (לאָקער), "המשוררת של הערים הגדולות", נולדה ב-22 בנובמבר 1887 בקיטוב (קוּטי) שבמזרח גליציה, אשר היתה נתונה אז לשליטת הקיסרות האוסטרו-הונגרית. היא זכתה בחינוך יהודי, אך גם בהשכלה כללית נרחבת, ובתוכה ידיעת השפות פולנית, אוקראינית, גרמנית, אנגלית וצרפתית – נוסף על שפת אמה, היידיש, ועל העברית. באמצעות השפות הללו, ובעיקר על ידי שירתן, יכלה להפליג מבית אביה וממולדתה אל מחוזות רחוקים, שאותם היא עתידה לתאר בשיריה ברבות השנים.
בן דודתה של מלכה לוקר, ברל לוקר, שעתיד היה להינשא לה ולהיות אישהּ עד יומו האחרון, מספר בספר זכרונותיו, מקיטוב עד ירושלים:

חייה בבית אבא ואמא לא היו אידיאליים. האב, הוא דודי יעקב לוקר, יהודי דתי מאוד, יודע ספר ומעיין בו, היה סוחר קמעונאי בעורות לנעליים ואף היה מייצר נעליים פשוטות בשביל האיכרים הנוצרים. (…) היה שרוי תמיד במצוקה כספית. (…) הנטייה שלה לקריאה ספרותית, בעיקר בספרות הגרמנית (שהיתה בשביל מזרח-אירופה החלון לעולם הגדול) היתה ידועה בעירנו קיטוב, ובחורי העיר כינו אותה בשם "אחותו של שילר". (…) גם את הספרות הפולנית קראה, אבל לא היה לה יחס נפשי כל כך עמוק אליה. (…) בהשפעתי התחילה להתעניין ביידיש ובספרותה, בפולקלור ובשירי עם יהודיים. רוח החסידות ספגה בבית ומזמורי תהילים בבית (…) היתה שרה גם היא בדבקות חסידית. (…) כל השירים האלה שרה מלכה בקול ערב מאוד. באותה תקופה למדה לנגן על הכינור בהדרכת נגן פרובינציאלי...
(ברל לוקר, מקיטוב עד ירושלים, עמ' 153-152)


כמו מלכה לוקר עצמה, גם השירה שהיא עתידה לכתוב עומדת על שתי רגליים: זו במזרח אירופה וזו במערבה; זו שקועה באוצרות הרוח היהודיים וזו צועדת אל תרבות העולם. לפיכך רואה בה אברהם ליס - "בת של המסורת הביתית של גליציה. ספוגה ברוח העממית הגליצאית הגיעה מאוחר יותר מלכה לוקר, אשת הערים הגדולות, החיה בתוך שפות נוכריות, בתוך ספרות העמים ותרבותם, אל השירה היידית" (אברהם ליס, אונדזער היַינט, עמ' 71).
ב-1910 נישאה מלכה לוקר לברל לוקר, בן גילה ובן מקומה. יחד עם ברל, עיתונאי יידי ועברי, ממייסדי מפלגת פועלי ציון וממנהיגיה, עברו בני הזוג להתגורר בלבוב, אז למבּרג.

היה זה בשנת 1911, בלמברג. (…) מזלי היה שבשנות למברג הרחוקות הללו מצאתי חן בעיני בני הזוג, ומלכה לוקר האירה לי פנים וברל לוקר פתח לי חלון אל הנצח; ושירי נדפסו לעתים קרובות ב'יידישער ארבעטער' [שבעריכת ברל לוקר]. והנה אני – עיניכם הרואות – כאן בַּנצח (...) הפגישה הזאת בלמברג, בחדר הצר והדל של בני הזוג לוקר – הסיפורים שסיפר ושירי העם הנהדרים ששרה – הרי הם מבקשים בפירוש לקום לתחייה בדמיון ולהיות מסופרים כאן, על הנייר...

(מלך ראוויטש, מיין לעקסיקאָן, עמ' 220-219)


גם נשיא מדינת ישראל לעתיד, זלמן שזר, נזכר ב-1967 בימי למברג, שבהם הכיר את ברל ומלכה לוקר, בעת שנשא נאום לכבוד צאת ספר השירים "ירושלים" מאת מלכה לוקר:

מלכה בשירים כתובים, במעשי ספרות – זוהי מלכה בגלגול האמנותי השני שלה. אנו הכרנו והוקרנו עוד את מלכה בגלגול האמנותי הראשון, כשהביטוי העיקרי שלה היתה הזימרה. (…) היו אלה ברובם שירים עממיים, אף יותר מזה – היה בהם הניגון החסידי וגם המיית הנפש של בית יהודי רווי מסורת. (…) מלכה עברה משירים עממיים אלה לזימרה הגדולה. אז היתה שרה לנו אריות ופותחת לפנינו יצירות של מנגנים וזמרים בעלי שם בעולם. אך לבותינו הזדמרו כשהופיעה בזמרתה העיירה הגליצאית, קיטוב וקוסוב, וכשהופיעה ויז'ניץ, שהיתה בשבילנו חסידות רחוקה. (…)
הריני מעלה בזכרוני את מלכה שרה: "שלוש משמרות הווי הלילה. ועל כל משמר ומשמר עומד הקב"ה ושואג כארי: אוי לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם". בתוך השיר הקטן הזה היתה לבביות גדולה וגם המיית הלב של כולנו, המאזינים לשירתה וחיים אותה. בשבילנו היה זה, כמדומני, דבר מאוד אקטואלי ולעצם העניין של הגלות…

(בתוך: ברל לוקר, מקיטוב עד ירושלים, עמ' 159-158)


עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, שהו בני הזוג לוקר בלמברג. אולם בשל פעילותו הציונית העולמית של ברל לוקר החלו השניים נודדים בין אירופה לאמריקה, ובתווך – ארץ ישראל. מאז אותה עת עברו השניים בין ערים גדולות רבות, וראשונה בהן – ניו יורק. המפגש הזה של בת העיירה הגליצאית עם המטרופולין האמריקאית, המגע בין העולם הישן והעולם החדש, עתיד לאפיין את שירתה של המשוררת. לאחר שובם לאירופה התגוררו בני הזוג לסירוגין בווינה, בוורשה, בלונדון ובערים אירופיות נוספות. מאחר שלא היו להם ילדים, השקיעו בני הזוג את כל כוחם ומרצם בעסקי ציבור ובעשיית נפשות לציונות.

בשנת 1928 חזרו מלכה וברל לוקר אל ניו יורק. שם חל המפנה בדרכה האמנותית של מלכה לוקר, ושם החלה בכתיבת שיריה. את המהלך הזה בחייה מתאר ברל, אישהּ:

מזמן שעמדה על דעתה היתה מתלבטת במציאת הדרך לבטא את שאיפתה ויכולתה האמנותית, והתלבטויות אלה מצאו את תיקונן רק בימי שהותנו באמריקה.
בימים ההם התכתבנו תכופות עם ידיד חדש, הוא ד"ר יהודה קויפמן – אבן שמואל. הוא עמד על כך שמכתביה של מלכה מלאים שירה, ודיבר על לבה שתנסה לכתוב יומן. וכשניסתה לעשות זאת, נמצא שאחת מן הרשימות הראשונות היתה שירה מובהקת. ומאז פרצה שירתה כמעיין הנובע ומתגבר…

(שם, עמ' 153)

לעמוד הבא
לראש העמוד הזה
להוצאת אוב



מלכה לוקר - שירים / מלכה לאקער - לידער

דאנאקוד: 630-4
מס' עמודים: 192


על הספר /// מלכה לוקר - ראשית /// עולם ואדם - וועלט און מענטש /// אתה - דו /// ערים - שטעט /// העולם ללא שומר - די וועלט איז אן א היטער /// ירושלים - אחרית


הוצאת אוב

אוב ת.ד. 20559 תל-אביב 6120402