הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    מפת האתר
זכרונות ועד הלשון - מתוך "בוראים סגנון לדור"

זכרונות ועד הלשון



המקור העומד בבסיסו של ספר זה הוא סדרה של שישה כרכים ('מחברות') של זכרונות ועד הלשון, שפרסם ועד הלשון העברית בשנים תרע"ב (1912) עד תרפ"ח (1928).

ששת הכרכים, בהיקף כולל של כ-400 עמודים, הם למעשה הפרוטוקולים של דיוני ועד הלשון, המתעדים את הדיונים מתרע"ב (1912) עד תרפ"ח (1928). יש לציין כי הם אינם כוללים את כל חילופי הדברים ואת כל קריאות הביניים המקובלים בפרוטוקולים כיום, ונראה שהעריכה שלהם סלקטיבית ולעתים אף מגמתית. כל דיון מורכב מסדרת הרצאות מפי חברי הוועד השונים, המתייחסות לסוגיה מסוימת, ואחריה נאמרים דברי הנוכחים האחרים בדיון; כל דיון נערך על ידי נשיא הוועד, או חבר בכיר אחר, שכתב גם את סיכום הישיבה והביא את הדברים לעיון חברי הוועד האחרים. חברי הוועד הביעו לעתים מורת רוח מאופן הדיון או מהצגת הדברים, ואז התאפשר להם להוסיף הערות. פרט לדיונים אלו, זכרונות ועד הלשון כוללים החלטות שהתקבלו וכן פרסומים (על פי רוב מילוני מונחים) שאושרו על ידי הוועד.


שער המחברת הרביעית של זכרונות ועד הלשון

בכל אחת מן המחברות אפשר לזהות נושא מרכזי אחד שנדון בה בהרחבה. בטבלה להלן, המסכמת את הנושאים המרכזיים בשש מחברות זכרונות ועד הלשון, אפשר להתרשם ממגוון הנושאים שמחברות הוועד עסקו בהם, השייכים להיבטים שונים של השפה – החל בהיסטוריה של ועד הלשון עצמו וכלה בדיונים על תורת הצורות (מורפולוגיה), הגייה, לקסיקון וכתיב.

מחברות הוועד יוצגו בסדר כרונולוגי. אחד הטעמים לבחירה בסדר זה הוא מספרם המועט יחסית של מחברות ושל נושאים מרכזיים, המביא לכך שההבדל בין סידור כרונולוגי לסידור נושאי אינו גדול. עם זאת, לסידור הכרונולוגי יש יתרון מסוים, שכן הוא מאפשר לעקוב אחר התפתחויות אפשריות בשיח לאורך השנים הנחקרות, ובייחוד בהבדלים בין ארבעת הכרכים הראשונים, שיצאו ברציפות ובסדירות בתחילת התקופה, לבין שני הכרכים האחרונים, שראו אור בתקופות מאוחרות יותר.

הדיון בכל מחברת כולל את סקירת הנושאים העולים במחברת ואת מגוון הדעות העולות בקשר לנושא המרכזי, וכן סוגיות שונות העולות באופן מיידי מתוך הטקסט. במרכז הניתוח ניצבת השאיפה לזהות את האמונות הלשוניות שחברי הוועד דוגלים בהן ומסתמכים עליהן בטיעוניהם. בסוף הדיון בכל אחת מן המחברות (למעט המחברת הראשונה, שעניינה תולדות הוועד) מובא סיכום המרַכֵּז את הממצאים הראשיים העולים מקריאה במחברת.

אין זו משימה פשוטה, לא לחוקר ולא לקורא, לצלול אל תוך עולמם של משכילים מלפני מאה שנה בערך. עולם המושגים הוא אחר, השפה שונה, הפוליטיקה והתרבות שונות, וגם הערכים עצמם – מה נחשב ראוי ומה לא, מה חשוב ומה לא, מה נכון ומה לא – כל אלה עשויים להיות שונים מכפי שאנו רגילים. אך דווקא משום כך, משום השונות והזרות הללו, יש בקריאה על מתכנני השפה העברית ובעיון במובאות מדבריהם שלוקטו כאן דבר־מה מרענן, אחר, המאפשר לחשוב על התהוות העברית החדשה בדרך חדשה, כפרויקט אדיר, נרחב, עשיר ומורכב בקנה מידה שאיננו מורגלים בו. בזכות יכולתנו להכיר טוב יותר את נקודת המוצא של פרויקט העיצוב הלשוני הזה, ובזכות היכרותנו עם כמה מתחנות הביניים העתידיות של הפרויקט – מה שנסתר מעיניהם של גדולי הרוח שהשתתפו בדיונים על השפה – תקוותי היא שספר זה יתרום להבנה מלאה יותר של תהליך התהוותה של העברית כדוגמה מורכבת וממשית של תכנון לשוני בעידן המודרני.

לראש הדף



בוראים סגנון לדור / יאיר אור

דאנאקוד: 630-10
מס' עמודים: 319
2016


על הספר /// תוכן העניינים /// ועד הלשון העברית /// זכרונות ועד הלשון /// חברי הוועד /// ביאליק על בן יהודה


הוצאת אוב



אוב ת.ד. 20559 תל אביב 6120402