הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    מפת האתר
ביאליק על בן יהודה

רבות נכתב על היריבות ההיסטורית בין המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק לבין מחיה השפה אליעזר בן יהודה. כך, למשל, מתאר אביגדור המאירי את ביקורם השני של ביאליק, סמיאטיסצקי ואביגדור פוירשטיין (המאירי) אצל החכם־באשי בקושטא ב-1921 (מתוך ספרו של אביגדור המאירי "ביאליק על־אתר"):

ביאליק התכונן לנסוע לעת־עתה לגרמניה להוציא את שיריו במהדורה חדשה. את עבודת התיקונים החדשים עשה בעזרת סמיאטיצקי. תיקונים הללו כללו גם שגיאות דפוס, גם שגיאות דקדוק וגם טעויות־סופר, ולא עוד, אלא גם גירסאות חדשות, שהמחבר מצא לטוב להכניסן. וכך החליט לתקן בשיר "בין נהר פרת ונהר חדקל" את השורה "לחש־נחש כוס של ברכה, הדוכיפת ככה שחה", ובמקומה יהא "ריפת, דיפת ומוריפת, ככה שחה הדוכיפת". וזה למה? כדי "שבמקום לדבר על הוודקה, לשתות את הוודקה עצמה!" במקום לכתוב "לחש נחש" לתת את מילות־הלחש עצמן: "ריפת, דיפת ומוריפת". בכוונה לא שאלנו, איזה לחש־קסם הוא זה, ומה פירוש המלים "ריפת, דיפת ומוריפת"? החלטנו להיכנס אל הרב (ידענו, שבכל קושטא אין ספריה עברית עירונית). נכנסנו אל החכם־באשי, שהשמחה היתה שוב במעונו לבואנו. את הלחש לא מצאנו אפילו ב"ספר רפואות וסגולות", ריפת ודיפת ידענו שזה שם איש בתנ"ך, שפעם הוא דיפת ופעם הוא ריפת. ואילו "מוריפת" לא ידענו האי מאי?

– אדון ביאליק כל רז לא אניס ליה, ומה אני כי אבוא בסודו? (אגב, בינתיים ראינו שרב ספרדי זה הוא צנא מלא ספרא!)

החלטנו, לשאול את ביאליק, אף־על־פי שסמיאטיצקי הרגיע אותנו, שזוהי המצאת־קונדס ביאליקית ומזלנו, שבמקום זה לא כתב "ירד, פרד וספטרת"!

שאלנו את ביאליק.

– זה – ענה – זה לחש־סגולה נגד פולא דחרגגתא, אשוליינא בלע"ז..

– אה, נכון! – אמר סמיאטיציקי – מוריפת זה שם המלאך הממונה על הפכתייכא!

ביאליק צחק:

– הלא זה מודרני, להכניס שורה סתומה בלי כל מובן והיגיון. איך אותו השיר שהשארת לי על שולחני? חכו...

מוציא ממפת־הכתיבה שלו פיסת־נייר וקורא:

מַה דַּלּוּ הַטִּים בְּמַנְפֶרֶת,
וּכְבָר הִתְפַדִּירוּ בְזֶגֶן,
הַשְׁדִיטוּ לָהֶם אִשְׁתַּנֶּרֶת,
הָרִימוּ בְּפַעַד הַגֶּנֶן!...
מוסר לסמיאטיצקי ואומר:

– קרא, קרא באשתנרת ובפעד הגגן!

– שמע ישראל! הלא כך אפשר לעשות שפה שלמה! – קורא סמיאטיצקי.

– שא, שא! – אומר ביאליק – אל תגלה לבן־יהודה! הוא תיכף יקים לו בית־חרושת ללשון וילביש את כל המלים הלועזיות, ואת כל המושגים בעולם, במלים "עבריות" כאלה! חסר לו המושג "ספורט"? בבקשה אדוני הבארון: צלודה! קומפרימיטירן [=לסכן, להשפיל]? לדנע! רעאגירן [=להגיב]? זגן! וכן הלאה.


מוזר ככל שהדבר יישמע, בדבריו של ביאליק יש יותר מגרעין של אמת. בן יהודה אכן הציע, בדיוני ועד הלשון, ליצור מילים חדשות יש מאין בדרך יש יצירה אקראית כמעט של שורשים חדשים בשפה. הצעתו זו נידונה באריכות בוועד, והיא מתוארת בספר "בוראים סגנון לדור" בעמודים 131 עד 162.



בוראים סגנון לדור / יאיר אור

דאנאקוד: 630-10
מס' עמודים: 319
2016


על הספר /// תוכן העניינים /// ועד הלשון העברית /// זכרונות ועד הלשון /// חברי הוועד /// ביאליק על בן יהודה


הוצאת אוב



אוב ת.ד. 20559 תל אביב 6120402