לעמוד הקודם
לעמוד הבא
לתוכן העניינים

הבולואים, והשכונות שהם נמצאים בתוכן, יכולים לפתור את רוב בעיותיהם בעצמם. ואולם, הואיל וקיימים משאבים ושטחי אדמה מחוץ לגבולות השכונה, הם זקוקים לרמה נוספת של תיאום ביניהם. עשרה או עשרים טגות יכולים לחבור יחדיו לפודו (עיר, מחוז קטן, קנטון, עמק).

גודלם של אזורים מעין אלה חייב להיות גמיש ביותר, בהתאם לתנאים הגיאוגרפיים ולמבנים המתפתחים. הפודו יכול לשכן בתוכו כ- 200,000 איבואים או 400 בולואים. מוצרים מעטים ככל האפשר אמורים לחצות בכלל את גבולות הפודו. הפודו הוא מעין מרחב מחיה פונקציונלי (אזור ביולוגי): הוא משמש מסגרת מאחדת לחקלאות (קודו) ולתעשייה (סיבי), והוא אמור לספק עד 90 אחוזים, ואף יותר, מן הצרכים הכוללים של תושביו. הפודו צריך להיות מתוכנן כך שכל איבו יוכל לנסוע לכל מקום בתוך גבולותיו, ולחזור הביתה עוד באותו היום (ואפילו להספיק לעשות כמה דברים, כמובן). באזורים מאוכלסים בצפיפות יוכל הפודו להשתרע על שטח של כ- 50 קמ"ר, והאיבו יוכל להגיע ממקום למקום אפילו באופניים.

לפודו יהיו אותן משימות בערך כמו לשכונה, רק במסגרת רחבה יותר: אנרגיה, תחבורה, טכנולוגיות מסוימות, בית חולים למקרי חירום, שווקים וירידים, מלאי חירום של מוצרים וחומרי גלם וכו'. משימה מיוחדת של הפודו תהיה ברוב המקרים הדאגה ליערות, למקווי המים, לאזורים ההרריים, לביצות או למדבריות, כלומר לאזורים שאינם שייכים לבולואים או לשכונות בודדות, ושצריך לשמור עליהם מכל מיני סכנות.

פודו יוכל להיות מאורגן על-ידי אסיפה אזורית (פודו'דאלה). כל אסיפה שכונתית (טגה'דאלה) תשלח שני נציגים (גבר אחד ואישה אחת), שייקבעו בהפלת פור (ראו: דאלה, דודי).

אזורים אחדים יהיו גדולים במיוחד, משום שהם מקיפים ערים גדולות עם כמה מיליוני תושבים. אמנם סביר להניח כי אוכלוסייתן של ערים גדולות רבות תתדלדל בשל הגירה ותגיע אולי לכ- 500,000 תושבים, אך יהיו גם ערים אחדות שתישארנה גדולות כדי לשמור על אופיין המיוחד (פריס, ניו יורק, הונג קונג, ריו דה ז'ניירו וכו'). כרכים אלה מציבים בעיות מיוחדות: אמנם קל ליצור את הבולואים העירוניים האלה (בהיותם חופפים למבנים קיימים), אך לבולואים האלה יהיה קשה להיות עצמאיים באספקת המזון שלהם. הבסיסים החקלאיים של הבולואים האלה יהיו רחוקים מאוד, כך שיהיה צורך במציאת פתרונות אחרים. הפודואים בערים הגדולות יוכלו לחתום לשם כך על הסכמי חליפין עם אזורים כפריים סמוכים, ולספק את שירותיהם (תיאטרון, קולנוע, בתי דפוס, מסעדות וכו') בתמורה למצרכי מזון. על כל פנים, בפרבריהם של הערים הגדולות יהיה ניתן להגיע בלי קושי למידה רבה של עצמאות חקלאית. כך יתהוו בתוך הכרכים בולואים המקבלים אספקה ישירה מאזורים (סומים) אחרים, או מקואליציות של אזורים¹⁷.

לעמוד הבא

בחזרה לתוכן העניינים
לראש העמוד