לעמוד הקודם
לעמוד הבא
לתוכן העניינים

מתוך יחסי השכנות והמיזמים המשותפים יצמחו, משיקולים מעשיים ומטעמי נוחות, פדרציות של בולואים. צורתם של האיחודים, האיגודים או התארגנויות התיאום האלה תהיה שונה מאזור לאזור ומיבשת ליבשת, ותהיה מושפעת מן המסורות השונות. בולואים יכולים להיות גם מבודדים (למשל בג'ונגלים) או בקבוצות של שניים או שלושה. הם יכולים להיות מאורגנים בצורה רופפת, או בקשר הדוק (בערים). בולואים יכולים להשתייך לכמה איגודים במקביל, להחליף איגוד, יכולות להיות מובלעות של איגודים וכו'.

צורה נפוצה של שיתוף פעולה בין עשרה עד עשרים בולואים היא ללא ספק הטגה: כפר, שכונה, עיר קטנה, עמק קטן, אזור כפרי, רובע עירוני. טגה יכול להתהוות מתוך השתייכות גיאוגרפית, מתוך צורת הארגון העירונית, מתוך גורמים תרבותיים או היסטוריים, או פשוט מתוך העדפות משותפות.

טגה ממלא תפקידים מעשיים מסוימים עבור הבולואים או האיבואים שלו: רחובות, תעלות, אספקת מים, אנרגיה, מפעלים קטנים, תחבורה, בתי חולים, שמירה על הנוף, מחסני ציוד, שירותי כבאות, שוק, סיוע ואספקה למקרי חירום, תיאטרון, קולנוע, מסעדות וכו'. הבולואים מארגנים למטרות אלה מעין מינהל עצמי ברמה מקומית. הדבר המכריע לעניין זה אינו הטריטוריה, אלא סוג היוזמות. בולו יכול, איפוא, להשתייך למספר טגות. טגות יכולים להתערבב אחד בתוך השני. בשונה מן הצורות של מינהל מקומי כיום (מועצות מקומיות או שכונותיות, ועדי בתים, מועצות קהילתיות, סובייטים וכו') הטגות נקבעים מלמטה ואינם בגדר אפיקים של ניהול מרכזי. הבולואים, עם העצמאות הרבה שיש להם, מגבילים את כוחם של ה"ממשלים" האלה, ומונעים מהם לפתח דינאמיקה בירוקרטית משל עצמם. הבולואים הם הערובה לכך שיש תמיד משהו שיכול "לאיים" על הטגות.

הטגות יוכלו למלא גם תפקידים חברתיים, אם הבולואים רוצים בכך. הם יוכלו לכלול ועדות לטיפול בסכסוכים בין בולואים או איבואים, לפיקוח במקרים של דו-קרב (ראו: יאקה), לסיוע בהקמתם של בולואים חדשים או בפירוקם של בולואים מתים, לייסודם של טגה'בולואים (לטובת איבואים שאינם יכולים לבחור בצורת חיים מוגדרת, אך רוצים בכל זאת לחיות בבולו). במסגרת הטגות אמור להיות גם מקום לאופני חיים מחוץ לבולואים: למתבודדים, למשפחות, לנוודים, לשונאי אדם, לסנובים, לגאונים, לקומונות, ליחסים זוגיים. קבוצות או פרטים אלה יוכלו להגיע להסכמים עם בולואים או עם הטגה בדבר האספקה של מצרכי המזון שלהם, בדבר מקום לינה וכו'. הם יהוו חלק מן העושר של השכונה. הם יוכלו להקים אפילו מפעלים חקלאיים משל עצמם (טגה'קודו), ולייצר מוצרים מסוימים עבור השכונה כולה. בקיצור, הטגה יהיה מסוגל לפתח כל כמות או מגוון של פעילויות שהבולואים יהיו מעוניינים בהן: מרחצאות, אופרטות, סירים, מזרקות, חגיגות, מסלולי סקי או שיט קיאקים, גלריות, תחרויות בישול, משחטות, מאפיות. הבולואים יהיו רק חייבים להיזהר לבל יאבדו יותר מדי מעצמאותם - בדרך כלל הצעדים הראשונים בדרך להקמת מדינה נראים די בלתי מזיקים.

בצורה מפושטת וסכמטית, טגה עירוני עשוי להיראות בערך כך:

לעמוד הבא

בחזרה לתוכן העניינים
לראש העמוד