לעמוד הקודם
לעמוד הבא
לתוכן העניינים
בטה
יהיה זה שטות ואיוולת לראות בבטה, בשירותי הבריאות, משימה מיוחדת כשלעצמה. חולי או בריאות הם תלויי נימה, כלומר הם עוד היבט של אורח החיים. בולו'בולו עצמו הוא כבר הבטה החשוב ביותר, כי בזכותו תיעלמנה מחלות רבות שהן תוצאות ישירות או עקיפות של חברת העבודה: תאונות דרכים, מלחמות המוניות ומתועשות, מחלות הנגרמות מלחץ או מזיהום הסביבה, מחלות ותאונות רבות הקשורות בעיסוק המקצועי, מחלות נפש.
הבולואים יקבעו בעצמם (למעט במקרים של מגיפות), מה הם מחשיבים כמחלה ומה לא. אם הטלת מום או צלקות-חן חביבות עליהם, איש לא ימנע זאת מהם. הגדרות של טירוף ושל נורמליות מאבדות כל תוכן. הם יחליטו גם על סוג הרפואה שהם רוצים להשתמש בה16. כל בולו יוכל לטפל בכוחות עצמו בפציעות הפשוטות יותר ובחוליים הנפוצים יותר. הוא יוכל להקים לשם כך מרפאת-בולו, ולהפקיד את המשימה בידיהם של כמה איבואים מנוסים שיהיו בכוננות. יוכל להיות גם בית חולים, שיהיו בו 200 התרופות הנפוצות ביותר, מספר חדרי טיפול, תחבושות, וכן ציוד למקרי חירום ולהובלת פצועים.
מסגרת הבולו מבטלת את הצורך להפריד בין חולים לבריאים (שהרי למעשה, כל האיבואים הם בו בזמן גם חולים וגם בריאים). חולים הרתוקים למיטתם, חולים כרוניים, חולים, יולדות, רפי נפש (למשל מונגולואידים), נכים - כולם יישארו בבולו שלהם ולא יהיו מוכרחים להיות מבודדים במוסדות. הריכוז והבידוד של איבואים שאינם כשירים לעבודה בבתי חולים, בבתי אבות, בבתי משוגעים, בבתי ספר מיוחדים וכו' היא תוצאת חולשתה של המשפחה הגרעינית, המתוכנתת עד כדי כך לעסוק בעבודה ובמשק הבית, עד שהיא אינה מוכנה יותר לסבול "הפרעות". אפילו ילדים קטנים הם כבר בגדר בעיה מבחינתה.
אמנם יכול להיות כי בולואים מסוימים יהפכו מחלה או "פגם" מסוים לאורח חיים (חיובי). ניתן לדמיין בולואים של עיוורים, שבהם הכול יהיה מותאם לצורכיהם של עיוורים. אפשר גם לחשוב על קשרים הדוקים בין בולואים של עיוורים או של נכים - או בין בולואים של חירשים-אילמים, שכל האיבואים שבהם ינהלו קשר אלה עם אלה באופן אילם, בשפת אצבעות. אולי יהיו גם בולואים "משוגעים", שבהם הכול יהיה הפוך (בבוקר הולכים לישון, כולם הולכים לאחור, השחורים מתאפרים בלבן ולהפך וכו'). סוכרתיים, אסתמטיים, המופילים, אפילפטים, דיכאוניים ופרנואידים יוכלו להקים לעצמם בבולו יקום ייחודי משלהם - או גם להמשיך לחיות בבולו "בריא".
בצד הבולואים, גם השכונות והאזורים המרחביים יוכלו לעסוק בתחום הבטה. במקרים של תאונות קשות, מחלות מסובכות ומניעת מגיפות תהיה שיטה מדורגת, שתאפשר גם את הגישה ל"רפואה מתקדמת" (ברמת העיר או המרחב), אם האיבואים יהיו מעוניינים בכך. ובכל זאת, ההשקעה הכוללת במערכת הבטה הזאת תהיה קטנה לאין ערוך מזו של מערכת בתי החולים כיום. דווקא משום שהמערכת תהיה קטנה, יהיה בכלל היגיון באפשרות להשתמש באמבולנסים, במסוקים או במטוסים במקרי חירום.
אכן, יש סיכויים טובים לכך שיהיה לנו טוב יותר מבחינה בריאותית מאשר היום. ועם זאת, לא יהיה ניתן להכתיב בריאות ואריכות ימים כערכים אוניברסליים. היום מכריחים אותנו להיות משועבדים לערכים האלה, אך לא מתוך הומניזם, כי אם משום שהדבר רווחי מאוד, ומעודד את הפעילות הכלכלית כמו גם את כושר העבודה. יש עמים "פרימיטיביים", שהחיים אצלם אמנם קצרים, אך מלאי עניין בצורה אחרת - ויש עמים אחרים, שהמסורת שלהם אכן מכילה את ה"ערך" של אריכות ימים (למשל בני ההוּנזה מהרי ההימלאיה, הנזכרים בהקשר זה פעמים רבות). בדיוק כך יהיה גם בבולואים. כל זה אינו בגדר שאלה רפואית, אלא שאלה של הגדרה עצמית.
לעמוד הבא
בחזרה לתוכן העניינים
לראש העמוד
|
