לעמוד הקודם
לעמוד הבא
לתוכן העניינים

הקאנה היא החלוקה הפנימית הנפוצה והמשמעותית ביותר של הבולו, שהרי בהחלט ייתכן כי הבולו גדול מדי למטרות המיידיות של החיים המשותפים. קאנה מקיפה כ- 15 עד כ- 30 איבואים, וכל בולו מכיל כ- 20 קאנות⁶. קאנה מאכלסת בניין מגורים עירוני גדול אחד או כמה בתים פרטיים ששולבו למשק בית אחד. היא שקולה למושבה קטנה, לחבורת ציידים, לחמולה, למשפחה גדולה, לקומונת דיירים. בקאנה מתקיימים החיים הביתיים (בקתתיים, אוהליים, ספינתיים) המצומצמים יותר. ובכל זאת קובע סגנון החיים של הבולו באופן מרחיק לכת את דמותה של הקאנה על צורתה ותפקידה, היות שהיא קטנה מכדי לספק את צורכי עצמה. קשה להניח כי היא תוכל להתקיים ביציבות לבד לאורך זמן (ראו למשל את ניסיונן של הקומונות משנות ה- 60). עם זאת ייתכן היפוכו של דבר, כי מספר קאנות (במקורן) תחבורנה לבולו משותף, רק כדי שכל אחת תוכל לחיות על-פי דרכה (עצמאותן היחסית של הקאנות תהיה במקרה כזה חלק מאורח חייו של אותו בולו).

בהתאם לרוחו של כל בולו, ייתכנו בתוך הקאנות ואף בתוך הבולו עצמו חלוקות וצורות ארגון קטנות יותר מאלה של הקאנה, או מקבילות להן: למשל זוגות, שלישיות, קבוצות קרובי משפחה, משפחות, קולקטיבים, טוטמים, חבורות וצירופים אחרים. בולו יכול גם להיות מורכב מ- 500 איבואים בודדים, כמו נזירים ממסדר ברונו הקדוש או אורחים בבית-מלון גדול, החיים איש-איש לעצמו ומקיימים רק מינימום של שירותים משותפים. מידת האינדיבידואליזם או השיתופיות נקבעת בכל בולו בידי התושבים עצמם, והיא מוגבלת רק על-ידי הצורך באספקה עצמית ובהכנסת אורחים. בולואים עוינים לחברה הם בהחלט בגדר אפשרות. כל איבו רשאי למצוא לעצמו את הבולו המתאים לו, לעצב על-פי דרכו את הבולו שבו הוא חי, או לייסד בולו חדש.

לעמוד הבא

בחזרה לתוכן העניינים
לראש העמוד