הוצאת אוב    על ההוצאה    רשימת הספרים    המועדון    מפת האתר
KraftWerk 1

אפשר לשנות את כללי המשחק בבקשה?

יאיר, מתרגם בולו'בולו, נסע בקור המקפיא של ציריך בקו 4 של הרכבת החשמלית, עצר בתחנה "בתי ברנולי", ומספר מה ראה שם

(כל התמונות בדף זה לקוחות מהאתר של פרויקט KraftWerk1)

p.m., מחבר הספר בולו'בולו, היה מיוזמי KraftWerk1 - פרויקט להקמת משק בית גדול בציריך. הפרויקט, המהווה קהילת מגורים המונה קצת פחות מ- 400 בני אדם, מזכיר במבט ראשון את הבולואים, הקהילות האוטונומית שהגה p.m. בספרו. אך פרויקט המגורים המשותף, פרויקט KraftWerk1 המצוי בפרבר מרכזי יחסית של ציריך, ממחיש גם את ההתפשרות הכואבת, בעיקר במישור האידיאולוגי, שנדרשה כדי להקים קהילה עירונית בתוך סביבה המצייתת לכללי המשחק הקפיטליסטיים. זו גם הייתה הביקורת העיקרית לגבי הפרויקט כבר מתחילתו: הפרויקט לא היה תוצאה של מאבק להשגת מרחב חופשי בתוך חברת ההון, אלא היה ניסיון להגיע לאלטרנטיבה על-פי חוקי המשחק של ההון עצמו. ובמובן מסוים, אפשר לטעון, עצם קבלתו של המושג "כללי משחק" מראה עד כמה משחיתה השיטה: מבחינת מי אלה הם כללים? ומבחינת מי זהו משחק?

אך חשיבותו הרבה של הפרויקט הייתה בכך שהוא עורר את הדיון על הצורך ביצירת אלטרנטיבות עירוניות, דיון שהחל לאחר שהמודל הברלינאי של תפיסות הבתים התפשט כבר לבריטניה, להולנד, לדנמרק, לאיטליה ולספרד. רבים מן הגרעין המייסד של KraftWerk1, וביניהם p.m. עצמו, היו חלק מתנועה פוליטית תוססת ופעילה, שלקחה חלק בהפגנות ובתפיסת בתים. אך הפלגים האקטיביסטיים יותר של שוויץ בכלל ושל ציריך בפרט הלכו והתמוססו, והיום מי שנשארו מחויבים לעקרונות ההם מגלים יותר ויותר כי נשארו לבד, וכי הצרכים המטריאליים והיכולת הפיסית שלהם מכתיבים להם את הברירה הקשה בין התפשרות לבידוד. ומבחינה מסוימת, קיימת שאלה שהיא חשובה הרבה יותר מן הדיון באקט התפיסה עצמו: מה נדרש כדי לקיים משק בית חלופי? כיצד הופכים את הבית לאלטרנטיבה עירונית אמיתית?

פרויקט KraftWerk1 מורכב מארבעה בניינים, שהגדול מביניהם, בניין A, משכן את רוב דיירי הפרויקט ומרכז את רוב הפעילות הקהילתית שלו - שם נמצא "מועדון נעלי הבית", המאפשר לכל חבר או חברה להתרווח בכורסה ולפטפט עם חברים, לקחת משקה מן המקרר או ממכונת הקפה, לעשן סיגריה (לא מקובל לעשן בשאר אזורי הבניין) או לקרוא עיתון. בבניין A נמצא גם חדר הכביסה, שהדיירים מכבסים ומייבשים בו את בגדיהם. שורה צנועה של פחות מעשר מכונות כביסה ומייבשים מבטלת את הצורך של הדיירים להחזיק כ- 200 מכונות או יותר, כל משפחה בדירתה. הבניין המרכזי כולל גם את מנהלת הפרויקט; מתפרה, המאפשרת לדיירים לתפור או לתקן בגדים (או לבקש מן התופרת שתעשה זאת); סדנת תיקונים, המטפלת בציוד מקולקל ומאפשרת לדיירים לשאול מקדחות, מסורים, פטישים ומברגות ברגע שהם זקוקים להם; מדפי ספרים, מחולקים לפי נושאים, שכל אחד רשאי לקחת מהם או לשים עליהם ספרים שהוא אוהב; סדנת Murmel, שאספר עליה בהמשך; ואפילו מגרש כדורגל קטן (בתמונה), המשמש את הילדים הגרים בפרויקט. בקומת הגג מצויה "המסעדה", שהדיירים יכולים לאכול בה ללא תשלום - אבל רק כאשר מישהו לוקח יוזמה ומחליט לבשל לכולם (זה קורה לפחות פעם בשבוע, והמצרכים כמובן במימון הפרויקט). המסעדה מתפקדת גם כמרכז קהילתי לאירועים מיוחדים, כגון ערב נשים או ערב לדיון בפיתוח של צעצועים חדשים.

חשוב להבהיר כי KraftWerk1, למרות הנאמנות שלו לרבים מן העקרונות של קהילתיות אוטונומית, איננו בולו. גרים בו הרבה אנשים האוהדים את הרעיון מבחינה פוליטית, אך רוב הדיירים, בודדים ומשפחות, מצאו בפרויקט עניין בראש ובראשונה מבחינה פרקטית, בתור פתרון דיור זול והולם. למרות החזות הצנועה של ארבעת הבניינים המרכיבים את הפרויקט (הפשטות והסטריליות של המסדרונות שלו יכולה להזכיר בית חולים), הבנייה דרשה גיוס של הון רב, בשל עלויות הקרקע וההשקעה במתקנים אקולוגיים חדישים ביותר (מתקן לצבירת אנרגיה סולארית, מערכת חימום הממחזרת את חום הגוף של האנשים וכדומה), שעשויים להחזיר את ההשקעה בהתקנתם רק מקץ עשרים שנה ויותר. הדיירים מוצאים בדרך כלל עניין רב בפרוייקטים המשותפים של המקום (ק' מנהל את המועדון הקהילתי, מ' מבשל מדי שבוע אוכל לבנוני לכל מי שרוצה, ד' חברה בוועדה המטפלת בקבלת אורחים למקום) - אך הרוב, גם p.m., העובד כמורה בתיכון, מתפרנסים מעבודות בחוץ ומקיימים משק בית עצמאי כמעט. חיי הקהילה הם דבר הבא לידי ביטוי לאחר שעות העבודה.

המציאות הכלכלית מכתיבה פעילות כספית, הזרה במידת-מה לרוח של "בולו'בולו", גם בתוך רבים מן המיזמים הקהילתיים של KraftWerk1, אם כי ברבים מהם יש היגיון רב - גם אם לא היגיון אוטופי. כך, למשל, השתמשו חברי KraftWerk1 בנכס המצוי ברשותם (הבניינים עצמם), כדי להקים בנק משלהם. זהו בנק לכל דבר, המנוהל באחריות ועם כל הערבויות והאישורים הדרושים לכך בשווייץ, אך חרף זאת הוא נותן דווקא דוגמה מעניינת לעשייה אוטונומית - ראשית, הוא מאפשר להם להחזיק בכסף שלהם בעצמם, בלי עמלות וריביות, ושנית, הודות לסכום שנצבר (מאות מיליוני פרנקים) הקהילה משתמשת בו כדי "לשחרר" כסף מן הבנקים המסחריים - לסייע לכל החפצים בכך להחזיר הלוואות שלקחו בבנקים רגילים, ולקבל את אותו אשראי ללא ריבית מן הבנק של הקהילה.

עוד תחום עיסוק של KraftWerk1 הוא סדנה לייצור משחקים וצעצועים ששמה Murmel. הסדנה עוסקת בתכנון ובייצור של משחקים חדשים, ומודרכת על-ידי עקרונות של אחריות אקולוגית ותכנון משחקים המהווים אתגר חשיבתי ומעודדים יצירתיות ומקוריות. לעומת השיח המשחית של "כללי המשחק", שהשתמשתי בו בפתח המאמר, רבים מן המשחקים של Murmel תוכננו כך שאין בהם מנצחים או מפסידים, ואחרים בנויים כך שהמשתתפים בהם נקראים להמציא בעצמם כללים למשחק, או לשנותם באופן מתמיד. הקטלוג של Murmel מונה כיום יותר ממאה משחקים, ואנשי Murmel מקבלים באופן שוטף הזמנות מגני ילדים, מבתי ספר ומאנשים פרטיים. האתר גם משכיר, באחד הבניינים שלו, שטח למספרה ולבית הקפה Brasserie Bernoulli (הפועל בשיתוף עם KraftWerk1), ובנוסף הוא מאכלס, כדיירים לכל דבר, קבוצה של אנשים עם מוגבלויות (בעיקר פיגור שכלי או הפרעות נפשיות), ומקבל על שום כך סיוע כספי מן הרשויות, המעודדות את שילובם בחברה הרגילה. אך אין בכל אלה כדי להוות את הבסיס הכלכלי לכל המשפחות החיות ב-KraftWerk1.

אתר KraftWerk1 (בגרמנית): http://www.kraftwerk1.ch

מאמר המשך יופיע בקרוב.



בולו'בולו / PM

מהדורה שנייה מתוקנת ומעודכנת

דאנאקוד: 630-5
מס' עמודים: 192


על הספר /// הרעיון מאחורי בולו'בולו /// איך הכול התחיל? /// על הספר ועל המחבר /// הקדמה למהדורת 2011 /// מילון אסה'פילי /// בולו מקומי /// קטעים ומאמרים נוספים


הוצאת אוב



אוב ת.ד. 20559 תל-אביב 6120402