בולו'בולו ברחובות תל-אביב
|
המהדורה העברית הראשונה של בולו'בולו ראתה אור באפריל 2002, ממש באותו זמן שבו יצאה
המהדורה התאומה של הספר - המהדורה הטורקית.
במקביל נחנך אתר בולו'בולו העברי, וזמן קצר לאחר מכן - האתר העולמי.
בחצי השנה הראשונה לקיומו נכנסו לאתר העברי יותר מ- 2200 גולשים.
|
 |
זמן לא רב לאחר צאת הספר התעוררה יוזמה ספונטנית להקמת בולו עברי בנגב.
הוקם פורום אינטרנט בנושא זה, ואף התקיימה פגישה של כל המעוניינים, אך לא ידוע לנו על תוצאות
מעשיות של היוזמה.
באותו זמן הצלחנו למצוא גם שלוש כתובות קיר מקצועיות למדי של בולו'בולו
ברחבי תל-אביב - מהסוג הנראה כאן בתמונה.
|
|
בשיא הקיץ - כנראה מתישהו בשעות הלילה - התמלאו לוחות המודעות
במרכז תל-אביב בכרזות בולו'בולו. |
 |
דווקא לסטיקרים הרשמיים של ההוצאה לא היתה הצלחה רבה במיוחד... |
ספטמבר 2002 היה חודש עתיר פעילות:
בתחילת החודש הוציא סלון מזל את העלון החדש שלו, שכלל בין השאר
מאמר חדש
של pm.
כמה ימים מאוחר יותר נערך ביער חרובית פסטיבל בראשית, והתקיימה בו בין השאר פעילות
בולו'בולואית ענפה. בדיון על בולו'בולו השתתפו גם מירה אסאו
(פעולה ירוקה)
ודרור רשף
(בדידות).
ב- 11 בספטמבר מלאה בין היתר שנה
להתרסקות המטוסים לתוך בנייני התאומים והפנטגון.
באתר בולו'בולו הופיע מאמר
ש-pm כתב חמישה ימים בלבד לאחר ה- 11 בספטמבר 2001, המנתח את
המצב העולמי החדש.
מה- 24 ועד ה- 27 בספטמבר נערך בפאתי תל-אביב אירוע
מדהים ומיוחד במינו -
"סוכת השוטים" של הקווירחנה.
בין אין-סוף הפעילויות נערכו סדנאות, שאחת מהן היתה סדנת
"מרי היסטרי", דיון על אלטרנטיבות חברתיות בגדר אוטופיות יישומיות.
הוצגו הרעיונות של בולו'בולו, איזורים אוטונומיים ארעית ומרי אזרחי,
בהשתתפות מירה, משה ויאיר.
באותו אירוע הסתובב גם אדם שהזדהה כנביא זעם
בולגרי-קפריסאי בשם אמפוריוס פנקראסוף, שלטענתו
זכה לחוות התגלות מול הכספומט של בנק לאומי. זהותו אינה ידועה לנו, אך על כל
פנים שמחנו לראות אותו מחלק כרוזים ועלונים של בולו'בולו לכל דורש.
|
 |
ב- 20 בנובמבר התפרסמה במוסף "ספרים" של "הארץ" ביקורת של יהודה
שנהב על בולו'בולו העברי.
זמן קצר לאחר מכן הופיע בולו'בולו על גבי קריקטורה של ערן וולקובסקי, באותו מוסף.
על בולו'בולו נכתבה גם ביקורת ב"וואלה" מאת דנה קסלר, וכתבה ב"מעריב" מאת שרית פרקול, בצד איזכורים נוספים - אוהדים ברובם - בעיתונות הכתובה והמשודרת.
|
דעה שונה וקצת קודרת פירסמה העיתונאית נרי ליבנה בספרה השערורייתי "המדריך לאישה המושכת".
מיותר לציין כי אנו מסתייגים לחלוטין מדבריה:
..."לא צריך להיות חוקר ספרות כדי להניח ש'בולו-בולו' הוא מילה אונומתופאית... לפכפוך, שכשוך, שפת תינוקות, ג'יבריש או סתם בלבול מוח. אבל לא בכך מדובר. הסופר השווייצי עלום השם
שהפך לסוג של נביא, מציג שם את החלופה להשתעבדות לשלטון התאגידים ותרבות הצריכה על ידי חזרה לחיים בקהילות קטנות המנהלים משקים
אוטרקיים... שמעו של הספר התפשט במהירות, בעיקר באמצעות האינטרנט, ודי הרבה אנשים נשבו בקסמו של הרעיון.
בעולם כבר הוקמו כמה וכמה כפרי 'בולו-בולו', ואפילו בארץ החלו כמה התארגנויות של קבוצות הרוצות לחיות בקומונות כאלה.
מדובר ברעיון מקסים, בעיקר למי שהיו צופים מכורים של 'בית קטן בערבה'. יש גם משהו משובב נפש במראהו של גבר
בעל מוטת כתפיים מרשימה כשהוא עמל (רצוי כשפלג גופו העליון חשוף) להוציא בשבילך לחם מהארץ או להרכיב בעבורך את כוננית הספרים הפשוטה כל כך להרכבה שקנית ב'איקיאה', שלא לדבר על המשמעויות הסימבוליות הנרחבות
של גבר הקודח בקיר כדי לתלות בעבורך את הווילונות...
ה'בולו-בולו' הוא רעיון גברי במהותו משום שכמעט כל גבר, בירכתי נשמתו, הוא 'בולו-בולואיסט' המבקש לפרוץ,
ובעיקר כשצופה בו אישה... ה'בולו-בולו' ייטיב עם גברים משום שיש ברעיון הזה חזרה אל עולם ערכים שבו לכוח הפיזי ולתבונת הכפיים
יש יתרון ברור על פני אינטליגנציה רגשית, נועם שיחה ומיומנות מופלאה ברכישת שירותים המאפיינים נשים...
יש ברעיון הזה הכל - פשטות, יחסים אנושיים חמים, מזון בריא ובתים צמודי קרקע עם גינה רחבת ידיים. אבל היתרון האמיתי של החיים ב'בולו-בולו' הוא שהם הופכים אותך אוטומטית ל'נו-לוגו'.
'הבולו-בולו' הוא חלום נפלא, והשאלה היחידה היא איך תשתלבנה בתוכו נשים שאין להן כשרון טבעי לתפירת שמיכות טלאים,
בישול או גננות, ששכחו ללמוד רפואה וכל חייהן הן מתחמקות מהייעוד שהציבה לפניהן אמן - להיות מורה.
הנשים האלה ישמשו כנראה ב'בולו-בולו' בתור חומר בעירה. הן תהיינה המכשפות שיעלו שם על המוקד".
|
 |
בינואר 2003 חזר מתרגם הספר ממסע בחו"ל, והביא עמו רשמים מקהילת
KraftWerk1 בציריך, שהמחבר של בולו'בולו גר בה.
ביוני 2003 נחגג יום ההולדת העשרים של בולו'בולו
בצניעות רבה במתחם סלון מזל במסגרת פסטיבל האקטיביזם
השני של פעולה ירוקה.
ראו את מאמרה של מירה אסאו באתר NRG מ- 20 בדצמבר 2004. |
|
|
הוצאת אוב - ז.ע.פ.
|
