לפרק את מכונת העבודה הפלנטרית

בקיץ 1983, באחת הדירות של קומונת "קרתגו" (בתמונה), הקומונה הגדולה והמפורסמת ביותר בציריך, באפילה כמעט מוחלטת ובתוך ערפל של עשן ומאות בלונים לבנים, התעופפו לחלל האוויר העותקים המשוכפלים הראשונים של בולו'בולו.

מחבר הספר, pm, סיפר בהקדמה למהדורה השביעית של בולו'בולו משנת 2000:

"כשישבתי ב- 1982 ליד מוֹנֶמווסייה (ביוון) בטברנה על החוף והתענגתי על המצאתם של איבּוּ, בּוֹלוֹ, סוּמי, דאלה, והסימנים הקשורים בהם, מה שעבר לי בראש היה בעיקר הרצון שלי לסכם את 'המשאלות שלי לגבי העולם', ולהכניס קצת סדר לתוכן... חשבתי לעצמי: אם לא תדע מה אתה רוצה, בטוח שלא תקבל את מה שאתה רוצה... בולו'בולו הוא רישום רגעי של משאלות והצעות להגשמה משנת 1981, מייד לאחר ההתקוממויות העירוניות, כפי שקראו להן אז, ברומא, ציריך, מילאנו, ברלין, אמסטרדם, לונדון. אני יצאתי אז ליוון להתאושש בין היתר משנה של התרוצצויות ברחובותיה שטופי הגז המדמיע של ציריך. חיפשתי את הריחוק ושאלתי את עצמי: לשם מה כל זה?"

"בולו'בולו" הוא מרקחת מוזרה של ניתוח פוליטי נוקב ורלוונטי אך לא עדכני, של אוטופיה ספק פנטסטית ספק מקאברית, של מעין תרגיל מחשבה מפורט וגדוש בדבר עתידנו, ושל תוכנית פוליטית קונקרטית ומעשית ביותר, שהייתה אמורה לצאת לפועל עד שנת 1988. ובכל זאת, "בולו'בולו", ספרון משונה ולא חף ממהמורות, שנכתב לפני שני עשורים כמעט בידי מחבר המבכר לעטות רעלה צפופה של מסתורין על זהותו, הצליח לפלס לעצמו דרך אל ליבותיהם של הרבה מאוד אנשים שאינם מוצאים מנוח. מאז הופעת המהדורה הראשונה של הספר בציריך ב-1983 הוא נדפס בעוד שש מהדורות, ותורגם לעשר שפות. הספר עורר גל של תגובות, ביקורות ותכתובות, שרוכזו לימים בספר "בולולוג", שראה אור בגרמניה ב-1996.

"בולו'בולו" נולד אל תוך שנות השמונים האומללות. הוא נולד מתוך גלי האופטימיות, התסיסה והתקוות לשינוי, שהושתקו על-ידי מהלומת הנגד השמרנית של תאצ'ר עם מלחמת הקיום שלה בארגנטינה, של רייגן עם מלחמתו בכוכבים, של אריק שרון עם מבצע השלום שלו בלבנון, של האחים וורנר ואמריקן אקספרס עם ערוץ MTV שייסדו, השסתום הטלוויזיוני שלקח רבים מן הצעירים המתקוממים ועשה להם טרנספר מרצון מן הרחוב אל הסלון המשפחתי.

מחבר הספר, בן העיר ציריך, הוא פליט של ההתקוממויות העירוניות מ-1981. "יצאתי אז ליוון להתאושש בין היתר משנה של התרוצצויות ברחובותיה שטופי הגז המדמיע של ציריך", הוא מספר. "חיפשתי את הריחוק ושאלתי את עצמי: לשם מה כל זה?". מכאן לא ארכה הדרך ליצירתו של "בולו'בולו", שהיה מעין "רישום רגעי של משאלות והצעות להגשמה", מעין הצעה ל"דקדוק משאלות".

שמו של הספר, "בולו'בולו", הוא כבר חלק מהלקסיקון של שפת אסה'פּילי, בת זוגו של אותו דקדוק משאלות. מסתתרת מאחוריו הצעתו של p.m. לארגן את האנושות בבולואים, בקהילות של כ-500 איש, שלכל אחת מהן אורח חיים משלה. p.m. מתכתב ללא הרף עם הז'אנר הוותיק של האוטופיה, לעתים מציית לו ולעתים פורע אותו, נותן את הדעת לכל פרט ולכל קושי, ומטרתו אחת: לפרק את מכונת העבודה הפלנטארית (לעצור את השעבוד שלנו לחוקי הכלכלה והכסף) ובו בזמן לבסס למולה אלטרנטיבה ממשית - תהליך שהוא מכנה בשם "סובסטרוקציה", מעין חיבור הכרחי ובו-זמני של חתרנות (סובוורסיה) ובנייה (קונסטרוקציה). רק חיבור זה, הוא טוען, יכול להביא לידי מימוש את "מציאות הצללים", את ההיסטוריה שנדרסה על-ידי המכונה ולא קרתה.

"בולו'בולו" הוא לא רק הצעה לעולם ללא כסף, אלא גם לעולם ללא מדינות. "קהילות יהודיות וערביות הסתדרו זו עם זו ללא בעיות מיוחדות בפלשתינה, בברוקלין, ברובע מארֶה בפריס - כל עוד הן לא ניסו לארגן את עצמן במדינות או להזדהות עם מדינה זו או אחרת", הוא מדגים. "העובדה שהיהודים הגיעו ל'רעיון המדינה' היא כמובן רק תוצאה של הלאומיות בגרמניה, ברוסיה, בפולין, שהחלה לגרש את היהודים מה'בולואים' (הגטאות) שלהם. לאחר הקמתה של מדינת ישראל, לפלשתינים יש אותה בעיה ממש: נכפה עליהם להגיע לרעיון של מדינה פלשתינית, שוב משום שהלאומיות היהודית החדשה הרסה את ה'בולואים' שלהם. מדינה אחת מובילה למדינה אחרת, ומלחמה אחת מוביל למלחמה הבאה. המבוי הסתום טמון בכך שכבר איננו מסוגלים לתפוס כל 'מכשיר' מדיני אחר במסגרת הפוליטיקה הפרגמטית".

p.m. מתעסק בכל פרט ופרט, ואינו מבסס את תוכניתו על ציוויים מוסריים, אלא על החשק שלנו לעשות שינויים. דווקא משום כך מתחדדות השאלות והמצוקות של האוטופיה: באיזה מין עולם אנחנו חיים? האם אנחנו מסוגלים להעלות על הדעת את אותה מציאות אחרת, או שמא הצליחה ההיסטוריה המנצחת למחוק את יכולתנו לדמיין את עצמנו חיים בעולם אחר?

מאז 1980, השנה שבה אימץ את שם העט המסתורי שלו, p.m. מוכר כמחבר של מאמרים, ספרים אוטופיים-תיאורטיים ורומאנים. ב-1980 יצא לאור הרומאן הראשון שלו, Weltgeist Superstar ("רוח העולם כוכב עליון"). ב-1983 יצא כאמור "בולו'בולו". בכתביו התיאורטיים המאוחרים יותר הוא ממשיך לעסוק באלטרנטיבות למציאות הפוליטית (עולם ללא כסף, עולם ללא שוויץ, עולם ללא אירופה), ומרבה לעסוק גם במעין "תכנון עירוני" - למשל בספרו Agbala Dooo מ-1998, שבו הוא שולח את האדריכל ומהנדס הגשרים הניגרי קאנוּאה איגבּוֹנוֹ לסייר ברחבי שוויץ, כדי שיתאר מה מטריד, מה משמח, ומה מלהיב את האנשים שם. ב-1999 השלים את היצירה רחבת-היריעה ביותר שלו עד כה - שלושת כרכי הרומאן "Die Schrecken des Jahres 1000" ("אֵימותיה של שנת 1000").